הנשים משנות ה-60… מבחינתי זהו סגנון, התאמה לדמות שהוצעה על ידי האופנה של פרק הזמן הזה. נדהמתי מהיכולת שלא ללכת לאיבוד בשפע צבעים שכזה.

האיפור מהיר וברור, אפשרות לחדש אותו במשך היום. למשל, בבוקר לפני הךימודים לשים “חצים” שחורים בעיניים, אחרי ההרצאה להוסיף צלליות, להדגיש את העיניים והשפתיים ולרוץ לפגישה רומנטית. ובבוקר למחרת פשוט למחוק את המיותר שוב לרוץ לסידורים…

לנשים בנות ימינו הייתי מציעה לשים לב לסנון המוגדש והאופנתי הזה.

כמומחית לאיפור, הייתי רוצה להפנות את תשומת לבכם לאיפור של שנות ה-60. בתקופה הספציפית הזאת העיניים היו במרכז תשומת הלב. איפור עיניים דומיננטי, לעתים אף כפול, תוספות לריסים, הדגשת קו העפעף העליון – כל אלה היו מכוונים למטרה אחד: להפוך את העיניים למושכות ואקספרסיביות ככל האפשר.
באילו מהסגולות של שנות ה-60 אישה בת זמננו יכולה להשתמש היום, ומדוע? כמובן איפור עיניים נותר אקטואלי תמיד. אל תפחדו להתנסות. הרי בימינו ישנו מגוון רחב של עפרונות עיניים על בסיס ג’ל או קרם, אשר יאפשרו אפילו למתחילות לצייר “חצים” דרמטיים בעיניים.

מהם הדימויים של שנת השישים בעיניי? זוהו לקוניות וגיאומטריה בחתך יחד עם שפע תזזיתי של צבעים ושילוביהם. זוהי משיכה לנושא החלל החיצון בבגדים, קישוטים בוהקים מפלסטיק, בדי ניילון.

אלה דימויי “עיניים תמימת פתוחות לרווחה” של טוויגי, או “חצים” חדים של סופיה לורן, תסרוקות גבוהות עם נפח, שיער אסוף ל”זנב סוס” ופוני.

אלה שמלות מיני בצורת טרפז בשילוב עם מגפי גרביון גבוהים הדוקים על הרגל.

אלה דימויים של “ילדי הפרחים”, היפים: ג’ינסים קרועים, ראסטות בשיער והמוני צמידים וקישוטים קלועים.

זהו אומץ ואהבת חופש, פציפיזם ומחאה נגד אלימות, חלומות של כלל האנושות על עתיד ללא מלחמות ספוגות דם. “כל מה שאתה צריך הוא אהבה”.

מי יכולה כיום להשתמש בסגנון שנות ה-60? נשים צעירות ודקיקות, תמימות במקצת, כאלה שמתנגדות להבליט את מיניותן. סגנון שנות ה-60 מתלבש נהדר על צעירות ארוכות רגליים, בעלות מבנה גוף ישר, ללא מותניים מודגשות.

צבעים עסיסיים, אומץ ותום – אלו מאפייני האיפור של שנות ה-60. הדגש העיקרי הוא על העיניים. “חצים” בעיניים הם החלק הבלתי נפרד מאיפור שנות ה-60. עבור השפתיים עדיף לבחור צבעים ניטרליים שלא יגנבו את ההצגה מהעיניים. איפור שנות ה-60 נכנס אל ימינו בצעדים בטוחים ומהווה אידאל היופי עבור רבות מאיתנו.

דימוי האישה בתקופה ההיא מתבסס על לקוניות ופשטות בגזרת הבגד בשילוב עם תעוזה ותחושת חדשנות חריפה, המתבטאת באמצעות צבעי בדים עסיסיים ובוהקים.
יחד עם זאת, הנשיות נותרה במרכז הדימוי הזה והוגדשה בכל הדרכים האפשריות באמצעות תכשיטים בולטים וגדולים, השיער הארוך סולסל א עוצב לתסרוקות גבוהות בעלות נפח, עם פוני ארוך. היה שימוש נרחב בסרטי ראש רחבים וצבעוניים בתפקיד קשתות לשיער. העיניים הודגשו באמצעות “חצי” איפור שחורים.
המלצתי לנשים בנות זמננו לשים לב לשמלות וחצאיות, יותר להשתמש בצבעים בוהקים ועסיסיים בלבוש. בחירת הגזרה תלויה במבנה ופרופורציות של גופכן. לכן, ליום-יום אפשר לבחור שמלות וחצאיות בגזרת A חופשית, באורך הברך. ואילו לערב מתאימים דגמי שמלות עם מחוך, מותניים מודגשות וחצאית בעלת נפח עד הברך ומטה.
נעליים מסוג סירה בעלות עקב קטן וחד, וגם נעלי בובה תהיינה נוחות וגם תפתחנה את החלק היפה ביותר של רגל נשית – את הקרסוליים.
ואני, הסטייליסטית שלכם, אעשה הכל בכדי ליצור לכן דימוי מודרני, הרמוני, נשי ויחד עם זאת – נועז.

אשת שנות ה-60 היא צעירה מיניאטורית בחצאית מיני. אישה-נערה. בשנות ה-60 הופיעו בגדים מפוליאסטר, ניילון ושאר סיבים מלאכותיים. בגדים של עידן החלל וצורות פשוטות, כגון שמלות-חולצות מכופתרות, מעילים קצרים בצורת טרפז. הומצאו גרבוני ניילון. הנעליים הן מסוג מגפיים מבריקים בצבעים שחור, לבן, כסוף, באורך עד הברך או מעל הברך, או מגפיים חדי חרטום מעור כלב אסקימו באורך עד אמצע השוק.
אילו מהפריטים של שנות ה-60 יכולה אישה מודרנית לאמץ היום ומדוע? אישה של היום נהנית מללבוש חצאית מיני, חולצה מכופתרת ושמלות בסגנון, בגדים שקופים. גרבוני ניילון בצבעים שונים הפכו לחלק אינטגרלי ממלתחתה של האישה המודרנית. פשטות הקווים הופכת את האישה לסקסית ובעלת סגנון.

כשאני יוצרת את שמלותיי, אני שוקעת לרגע אל הסביבה של סוף שנות ה-50, תחילת שנות ה-60, הרי זאת אחת מתקופות האופנה היפות ביותר. צללית דקיקה, חצאיות מנופחות וקלילות, חגורה שמדגישה מותניים. שרוולי “פנסים”, צווארוני תחרה. כל אלה, יחד עם פריטים נוספים, יוצרים תדמית סופר-אופנתית, מאד סקסית ונשית במיוחד.
אביזרים כגון משקפיים, תיקי קלאץ’, כפפות… תדמית עדינה עד כדי אלוהית, חלום ורוד של כל מעצב אופנה! לפריטים הללו יש אנרגיות מיוחדות, טאץ’ מיוחד. מנגינות הבלוז והרוק’נ’רול מדליקות את העיניים, מפעימות את הלב וגורמות לרגליים לפתוח בריקוד.

אני אוהבת את שנות ה-60. הייתי בגיל עשר בערך, כאשר סוף-סוף הפסיקו להלביש לי תחתוני מכנס עד הברכיים. ברחובות הסתובבו נשים יפות עם תסרוקות “פומפדור”, סרטים רחבים בשיער וחצאיות ישרות באורך הברך. וכעת פתאום התברר שבין התכשיטים ה”מוזרים” שלי ישנם פריטים שמתאימים לתקופה ההיא! איזו סגירת מעגל!

בניתי אתר עבור הפרוייקט “וינטג’ מונטז'”, ואני עוסקת בהחזקתו. האתר הינו דו-לשוני ומתאים לכל המכשירים הניידים. האתר נבנה תוך מספר שבועות, שזה מהיר מאד בשביל עבודה מסוג זה. מבנה האתר מאפשר להוסיף תכני הפרוייקטים החדשים בקלות. היה לי חשוב שהאתר יהיה אינפורמטיבי, אסתטי, קל לשימוש, בעל ניווט נוח. על-פי התגובות שנתקבלו, הצלחתי בכך.

נולדתי בשנות ה-70 ומכירה את השנים עברו על-פי סיפוריהם של קרובי המשפחה והסרטים דאז. והמחסור הוא מושג קרוב ומובן שהורגש על בשרי.
כדי ליצור את האווירה של התקופה ההיא, נזכרתי ב”משימה חברתית” של אותן שנים עבור אנשים שידעו לצייר לפחות קצת – יצירת עיתון קיר עם מדורי חובה בסגנון “המקל והגזר”: תשבוחות וביקורת כלפי הסביבה הקרובה. הדבר היה מתורגל בבתי ספר, מוסדות להשכלה גבוהה, מקומות עבודה…
האלמנטים מקבוצת ה”גזר” היו דגלונים שונים ומשונים לכבוד עובדים מצטיינים וכדומה. כמו כן, לא זנחתי את נושא המחסור: יצרתי תלושים למוצרים ושירותי צרכנות שונים. לצורך זה נעזרתי במשתתפים שלנו בבחירת “תלושי המחסור”.
וכמובן הכספ! אם כבר הסטודנטים, על פי התסריט, קנו בחדר אוכל תה ועוגיות (וגם דברים נוספים, מתוקים או מרים), אזי הכסף חייב להיות שם! הודות לאוסף של אבי, היה זה כסף אמיתי של התקופה ההיא.