מבחינתי סגנון הווינטג‘ תמיד מקושר לתקופת הסרטים האילמים, כאשר 40 קמ“ש נחשבה למהירות מטורפת, והסרט “הגעת הרכבת“החריד את הצופים. זוהי תקופה של נשים יפיפיות על כרטיסי ברכה, מלמלות, כתבי מונוגרם, כובעים מקושטים ופריטי יוקרה רבים אחרים, כולל התכשיטים. ואני תמיד רציתי ליצור תכשיטים “מדברים“, בעלי ביטוי עצמאי כה חזק שיהיה מובן מה משמעותם. בלי מילים. לכן, רוב התכשיטים שלי התאימו כל–כך טוב לצילומי הפרויקט והפכו לחלק בלתי נפרד מהדמויות שכולנו ניסינו ליצור.
